את ההיכרות שלי עם חצ'קונים עשיתי הודות לפניה של כמה וכמה חברות פחות או יותר באותו זמן, שביקשו עזרה עם הנושא. אז קראתי ורקחתי ונתתי לחברות מלאות האמון שלי (ולבנותיהן המתבגרות) לנסות וזה יצא, מסתבר, ממש יעיל (וגם הניב סבון פנים מצויין שעליו יפורט בפוסט נפרד).

כל כך התפעלתי מעצמי שהחלטתי לנסות להשתמש באותה מרקחת לשלל פיגועי העור שגילי ההולך ומתקדם מביא עלי ושעד כה הלכתי מעת לעת לצרוב בחנקן נוזלי שזה די כואב, ולא תמיד יעיל, ומכריח הימנעות מהשמש (דבר שאם יכולתי באמת לעשות ככל הנראה היה חוסך ממני את פיגועי העור מלכתחילה) ובעיקר דורש קביעת תור ויציאה מהבית ושאר מריעין בישין שהדף אינו סובל.

אז ניסיתי את שלי. 

וזה עובד

לאט

אבל לא נורא לאט

וממש עובד!!!

ואם נצא רגע מההאיקו שמתרקם כאן – יש משחה ממש פשוטה שלא רק מטפלת נהדר בחצ'קונים מסיבות שונות בגילאים שונים אלא גם מטפלת בשלל ציצות ותפרחות המופיעות בחלוף השנים על עורן של אלה מאיתנו שהשכילו פחות לחסות בצל השמשיה. והכי נפלא זה כמה שזה פשוט: קחו כף ג'ל אלו וורה – כמו שאמרתי בפוסט קודם – חפשו משהו הכי נקי מפראבנים וחמרים שאתן לא יודעות מה הם, מי שיש לה אלו וורה בעציץ (מומלץ מאד, שורד היטב גנניות גרועות ששוכחות להשקות גם) יכולה לחתוך עלה ולקחת מתוכו רק את הג'ל השקוף – זה לא יחזיק המון זמן – תשימו במקרר – אבל זה בטוח נקי. הוסיפו לה כעשר טיפות של שמן עץ התה שעוד נקדיש פוסט למעלותיו הרבות מאד, מי שטרם התנסתה בשמן הזה שתתחיל בחמש טיפות ואם הכל טוב תעלה את הכמות – כמו שאמרתי – שמנים אתריים הם עניין אישי וצריך תמיד לוודא שאין רגישויות ועניינים – בכל מקרה בשמן עץ התה צריך תמיד (!) להשתמש כשהוא מהול במשהו. מורחים על הנגע לפני השינה ואם יש עוד פעם במהלך היום שאפשר אז אחלה. וזהו.

זה עובד.

מסתבר.